ניהול משאבים

תחום האקולוגיה התעשייתית עוסק במעבר מתהליך תעשייתי לינארי, שבו משאבים והון עוברים דרך שרשרת הייצור ובסופו הופכים לפסולת, למערכת סגורה שבה פסולת יכולה לשמש כתשומה עבור תהליכי ייצור חדשים. המחקר בתחום מתמקד בנושאים הבאים: זרימת חומרים ואנרגיה, השינוי הטכנולוגי בהקשר סביבתי, מחזור חיים, תכנון ועיצוב, מדיניות סביבתית מונעת מוצר ועוד. במסגרת אימוץ עקרונות הגישה, נשר עושה שימוש בתוצרי לוואי של תעשיות אחרות הן כתחליפי דלקים והן כתחליפים לחומר גלם, משיבה פסולת תהליכית היסטורית לתוך תהליך הייצור. בנוסף, החברה עושה שימוש במים שוליים כחלופה למים שפירים במידת האפשר לקרור, הרטבת כבישים ומניעת אבק.

ניתוח מחזור החיים
(Life Cycle Assessment)
ניתוח מחזור החיים (Life Cycle Assessment) מאפשר להעריך את ההשפעה הסביבתית של מוצרים וחומרים החל מכריית חומרי הגלם והייצור, דרך השימוש במוצר ועד סוף חיי המוצר.ניתוח זה מאפשר לזהות פתרונות בהפחתת פליטות גזי החממה ומציאת חלופות לחומרים מזיקים וכן השוואה בין ההשפעות הסביבתיות של מוצרים שונים.
נשר בחנה מספר ממוצריה על פי שיטה זו בעזרת תוכנות מיחשוב מהמתקדמות בעולם, ובשנת 2014 החלה לפרסם תצהירים סביבתיים למוצריה (EPD – Environmental Product Declarations).

ענף הבנייה אימץ בחום את הגישה לדיווח סביבתי אודות מוצרים, בייחוד בתחום הבניה הירוקה, והיא מקודמת על ידי גורמים בינלאומיים וביניהם, ארגון הבנייה הירוקה הבריטי המקדם את תקן ה-BREEAM , וארגון הבניה הירוקה האמריקאי (US Green Building Council) המפקח על תקן הבניה הירוקה בשם LEED.

נשר הינה החברה הראשונה בישראל שפרסמה תצהירים סביבתיים. החלטה זו נובעת מרצון לקדם את הבנייה הירוקה בישראל, מאחר שמלט, בשימוש נכון, הינו תשתית מצוינת לבנייה ירוקה.

התצהיר מפרט את כל ההשפעות הסביבתיות של מוצרים, החל משלב אספקת חומרי הגלם ועד השילוח ללקוחות משער המפעל ומטרתו היא להנגיש לצרכן הסופי בשקיפות מלאה, את כל המידע הסביבתי הקשור למוצר, ולאפשר ללקוח לכלול שיקולים סביבתיים בבחירה של מוצרים.
הדיווח של ה- EPD כולל מידע אודות מדרך הפחמן והשפעת המוצרים על שינויי אקלים, פגיעה בשכבת האוזון, פליטת חומציות לקרקע ולמים, העשרת גופי מים ביסודות הזנה (Eutrophication), פליטת מזהמי אוויר, השפעות בריאותיות-סביבתיות ופגיעה במשאבים טבעיים ובתי גידול.
השוואה של הביצועים הסביבתיים בתצהירי נשר לאלה של יצרני מלט מובילים באירופה מראה כי תהליכי הייצור והביצועים הסביבתיים של נשר עומדים בכל קנה מידה אירופאי .

נשר חוצבת את חומר הגלם העיקרי הדרוש לה ממחצבות המצויות בקרבת מפעליה. צמצום ההשפעות הסביבתיות ממחצבות ושיקומן הוא אחד האתגרים העיקריים איתם מתמודדת תעשיית המלט העולמית. אתגר זה דורש ראייה רחבה והסתכלות לטווח ארוך ובתעשייה נעשה חיפוש מתמיד אחר חומרים חלופיים אשר יפחיתו את הכרייה של חומרי גלם ממחצבות (חומרי גלם בתוליים). לרוב נעשה שימוש בתוצרי לוואי מתעשיות שונות הכוללים: אפר פחם מתחנות הכוח של חברת החשמל בייצור הקלינקר וכתחליף קלינקר, גבס שנוצר בתעשייה כתחליף לגבס טבעי, ואדמות מזוהמות בדלק תקני כתחליף לחרסיות. נשר קולטת אבן גיר שהיא תוצר לוואי של תהליך ריכוך מים בתחנת ייצור החשמל בגזר השייכת לחברת החשמל. גם פסולות תהליכית משנים קודמות משמשת היום כתחליף לחומר גלם. שילוב החומרים החלופיים בתהליך הייצור אינו פוגע באיכות המוצר המיוצר ומשווק על ידי חברת נשר.

שיעור השימוש בחומרי גלם חליפיים בנשר עומד כיום על 12.4%, והחברה ממשיכה כל העת בחיפוש אחר מקורות לחומרי גלם חלופיים.

צריכת חומרי גלם

2005

5636083
962592
793928
110249
18738
2006

6281700
1006000
754212
171954
20370
2007

6587586
903410
946738
69420
19206
2008

6132046
853762
968348
57742
44729
2009

4847110
758392
924305
44471
29732
2010

5517195
820782
897694
124840
34826
2011

6092828
882995
1037382
132844
27802
2012

5939509
889467
1029586
124361
32797
2013

5746558
771956
1126746
139343
40393
2014

6107586
1115318
1077786
171122
68075
2015

5410328
1031396
940357
159517
47236
- 0M
- 2M
- 4M
- 6M
- 8M
- 10M

שימוש חוזר בפסולת
תהליכית כחומר גלם
בעבר, הטמינה נשר כמויות גדולות של אבק כבשנים אשר היווה את מרבית הפסולת המוצקה של נשר. בתחילת שנות ה- 2000 התאפשרה החזרת אבק הכבשנים אל תוך תהליך הייצור כחומר גלם לכבשנים עצמם וגם כתחליף לקלינקר. בשנת 2015 הוכנס חזרה לתוך תהליך ייצור המלט כ- 107 אלף טון של אבק כבשנים.

חומרי גלם ממוחזרים

2005

554059
160408
0
73396
0
6065
2006

568308
92490
7569
73000
0
12845
2007

632338
165383
55833
83797
0
9387
2008

669809
161140
50766
77769
0
8864
2009

646845
157429
47259
66887
0
5885
2010

640193
123843
60555
68056
0
5047
2011

714630
133248
97523
74787
12000
5194
2012

607220
160093
154637
93201
12000
2435
2013

648241
131930
151710
74793
116695
3377
2014

540962
114150
125790
72515
221419
2950
2015

499092
138398
119079
68791
106984
8013
- 0k
- 200k
- 400k
- 600k
- 800k
- 1000k

נשר פועלת לניהול מיטבי של ההשפעות הסביבתיות שעלולות להיווצר מפעילות החציבה, החל מצמצום אבק ורעש, מזעור פגיעה בבעלי חיים וכלה בהעברת פקעות לפני פעילות חציבה. היא פועלת על מנת לתכנן את המחצבה באופן מתאים כבר בשלב הקמתה על מנת לצמצם את ההשפעות הסביבתיות וככל בעל מחצבה אחר בישראל, משלמת אחוז מסוים מכל טון כרייה לקרן לשיקום מחצבות.

	מחצבת נשר רמלה	קדמה	תמרה	נשר - חרסית רמלה	אגמים
שטח המחצבה (בקמ"ר)	1.099	2.578	0.725	0.141	0.255
שטח תת קרקעי	לא רלוונטי	לא רלוונטי	לא רלוונטי	לא רלוונטי	לא רלוונטי
מיקום ביחס לשטח מוגן	קיים שטח מוגן בתוך המחצבה	-
סוג הפעילות המתבצעת	חציבה	חציבה	חציבה	חציבה	חציבה
מערכת אקולוגית	יבשתית	יבשתית	יבשתית	יבשתית	יבשתית

	מחצבת נשר רמלה	קדמה	תמרה	נשר - חרסית רמלה	אגמים
גודל השטח המוגן או המשוקם (בדונם)	62
סך כל השטח המופר שטרם שוקם
שטח שהופר במהלך שנת 2015	105.6	159.3	14.4	8.6	2.0
שטח ששוקם במהלך 2015	1.5	310.0	0	0	80.

קרא עוד על מחצבות נשר

חציבה אנכית ללא פיצוצים

המחצבה ברמלה תוכננה מלכתחילה להפחתת ההשפעות הסביבתיות. החציבה מתמקדת בחפירה בירידה אנכית אל מעבה הקרקע ללא פיצוצים. סביב המחצבה נבנו סוללות עפר מלאכותיות בגובה של 10 מטר ויותר, על גביהן נטעו עצים המשתלבים בנוף הצמחייה הטבעית. פעילויות אלו מפחיתות באופן משמעותי הפרעות סביבתיות, החל ברעש ואבק וכלה בצמצום ההפרעות הנופיות.

מסוע אבן גיר

במסגרת מאמצי החברה לצמצם את ההשפעות הסביבתיות, הוקם במפעל רמלה מסוע מקורה אשר מחבר ישירות בין המחצבה למפעל וכך מהווה חלופה לעשרות משאיות שגרמו לעומסי תנועה וזיהום אוויר. המסוע ממוקם מעל פני הקרקע על עמודים, ומאפשר מעבר חופשי של כלי רכב חקלאיים וחיות בר ואינו מהווה מחסום הקוטע בתי גידול של בעלי החיים באיזור. השימוש במסוע מפחית משמעותית את צריכת האנרגיה ופליטת גזי החממה לטון אבן לק"מ בהשוואה לשינוע במשאית. קירוי המסוע מפחית את כמות האבק שנפלט לאוויר וכן מגן על חומר הגלם מרטיבות, ובכך מצמצם במעט את צריכת הדלק הדרושה לייבוש החומר בתהליך ייצור הקלינקר. בנוסף למחצבות רמלה, לנשר מחצבה היסטורית בחיפה, שהינה מחצבה קונבנציונלית החצובה בצלע ההר, בדומה לשאר המחצבות בארץ.

שימור במחצבות: ממצאים ארכיאולוגים

ישראל נמצאת באזור בעל היסטוריה ארוכה וחשובה. נשר משקיעה משאבים רבים בשיתוף רשות העתיקות לצורך חפירות הצלה ופעולות שימור שלל ממצאים ארכיאולוגיים בשטחי המחצבות במפעליה .מחצבת נשר ברמלה התגלו עתיקות מתקופות קדומות (מהתקופה הרומית הקדומה ומהתקופה הביזנטית). מידע נוסף ניתן למצוא בדוחות הסביבתיים של נשר לשנים 2004 ו- 2006 . חלק קטן מהמוצגים נמצאים במרכז המבקרים של החברה בסמוך למפעל החברה ברמלה.

סקרי טבע ונוף ושימור מגוון המינים

כחלק מתהליך החציבה במחצבת רמלה, נערך סקר טבע ונוף על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה. בתחום ההרחבה נערך סקר בוטני בניסיון לזהות גיאופיטים (צמחי בצל ופקעת), הנחשבים צמחים מוגנים על פי החוק. מסקר הגיאופיטים שנערך בשנת 2007 נמצא כי יש מספר ריכוזים משמעותיים של רקפות וכלניות. נשר אימצה את מסקנות הסקר ופעלה בהתאם. נעשה פינוי גיאופיטים משטח של כ- 80,000 מ״ר המיועד לחציבה. הפינוי נעשה על ידי קבלן חיצוני ובפיקוח רשות הטבע והגנים, והם נשתלו מחדש. נשר פועלת באופן שוטף למניעת הרס צמחיה אשר נמצאת בתחום המחצבה הפעילה. במהלך 2015 הועתקו כ- X עצים מוגנים משטח המחצבה לאזורים חלופיים.

תעשיית המלט הינה צרכנית משמעותית של אנרגיה ולכן צמצום וייעול בצריכת האנרגיה הינו אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני תעשייה זו. נשר משקיעה משאבים רבים בחיפוש אחר אנרגיה חלופית כדי להבטיח את עתיד החברה. כך למשל, החברה עושה שימוש בדלק מבוסס פסולת (RDF – Refuse-Derived Fuel). ה – RDF הוא דלק מעובד אשר מיוצר מפסולת תעשייתית ועירונית בעלת ערך אנרגטי גבוה. בנוסף, נעשה שימוש בממסים משומשים כתחליף לדלקים ובכך נמנע הצורך בהשמדתם ונשר מפחיתה את צריכת הדלק הפוסילי שלה.

הגברת הניצול של תחליפי דלק כמקורות אנרגיה חלופיים: כיום עומד ניצול תחליפי הדלקים על כ- 8% מתוך סך תמהיל הדלקים , תוך שאיפה להגדיל רכיב זה באופן משמעותי בשנים הקרובות, עד לרמה של 20% מתמהיל הדלקים בשנת 2016.

נשר עוסקת באופן שוטף בשיפור טכנולוגייות הייצור.בשנת 2006 החלה הפעלה של טחנת מלט מהמתקדמות והיעילות בעולם, החוסכת כ- 20% בצריכת החשמל. כמו-כן, החל משנת 2010 המפעל ברמלה צורך חשמל מתחנת כוח המופעלת באמצעות גז טבעי.

כלכלה מחזורית
(circular economy)
כלכלה מחזורית מתייחסת למעבר ממערכות ייצור וצריכה לינאריות למערכות תעשייתיות סגורות ומחזוריות. מערכות ייצור לינאריות, המקובלות כיום בעולם הינן מערכות תעשייתיות בהן חומרי הגלם מעובדים ומנוצלים לייצור של מוצרים, זוכים לשימושינו כמוצרים ולבסוף מסולקים כפסולת לאתרי הטמנה או משוחררים לסביבה בצורה לא מוסדרת.

בכלכלה המחזורית ישנה ראיה חדשה: אין ״פסולת״, אלא תוצרי לוואי שיכולים לשמש בתהליכי ייצור כמשאב ולא כמטרד. בתכנון נכון, כל ״פסולת״ יכולה לשמש, בעיבוד תעשייתי נכון לטובת ייצור של מוצרים חדשים, דומים או אחרים, כחלפים או בתהליכים תעשייתיים אחרים. כך מתקבלת יעילות מקסימלית. חברות הנוקטות בגישה זאת מגלות מהר מאוד שכדאי להן לבנות מוצרים טובים יותר, אשר בעיצוב מראש, ניתנים לפירוק ומיחזור בצורה יעילה. חלקן אף מנצלות את הכלכלה השיתופית: במקום למכור מוצרים ללקוחות, דוגמת כלי רכב, הן שומרות את הבעלות אצלן, משמרות כך את חומרי הגלם והמוצרים, ומאפשרות ללקוחות לשכור, אם וכאשר יזדקקו לכך להשכיר את השירות של כלי הרכב. מבחינת הלקוחות - הם זכו לניידות הנדרשת ללא צורך בהוצאה מוקדמת על רכישת הרכב ואילו החברה היצרנית, שימרה אצלה את הרכב עצמו - ברזלים, פלסטיקה, רכיבים אלקטרוניים ועוד מרכיבים רבים בהם יוכלו לעשות שימוש עתידי.

צריכת דלקים

2005

12842665
530250
151403
123252
0
2006

13858653
535340
164561
121550
0
2007

13597349
668014
146845
126058
0
2008

12964488
444400
126020
131495
0
2009

10534574
121402
108532
91490
0
2010

12363239
176508
90386
83062
2963
2011

13527963
464438
120706
134000
2245
2012

13752445
493449
122374
215000
2525
2013

12963000
722715
121245
193000
2464
2014

13913000
443922
118320
557000
2794
2015

11566961
101461
122735
1002000
2733
- 0M
- 2.5M
- 5M
- 7.5M
- 10M
- 12.5M

צריכת חשמל

MWh

2005

507000
2006

515000
2007

524000
2008

503200
2009

435000
2010

478000
2011

527000
2012

543955
2013

565830
2014

583180
2015

522130
- 0k
- 150k
- 300k
- 450k
- 600k
- 750k

של פסולת כמקור אנרגיה בכבשני מלט אינו גורם לעליה בפליטות של מזהמי אויר, בשל זמן שהייה ארוך בכבשנים, טמפרטורה גבוהה ומגע ישיר בין הלהבה לחומר הגלם (הסופח אליו מרכיבים אנאורגניים ב-RDF)

בשנת 2015 נשר קלטה 18,063 טון של RDF. נשר צפויה לקלוט כ־ 150,000 טון RDF בשנה החל משנת 2016.

אודות הפרוייקט

RDF – פסולת כחומר גלם

65מיליוני ₪

להקמת מערך לקליטת והזמנת דלק מבוסס פסולת (RDF - Refuse Derived Fuel)

בשנת 2014 השלימה נשר פרויקט בהשקעה של 65 מיליוני ₪, במסגרתו הוקם במפעל ברמלה מערך לקליטת והזנת דלק מבוסס פסולת (RDF – Refuse-Derived Fuel). ה – RDF הוא דלק מעובד אשר מיוצר מפסולת תעשייתית ועירונית בעלת ערך אנרגטי גבוה. על מנת לייצרו, מופרדים מזרם כגון נייר, קרטון,ניילונים, פלסטיק, גזם, טקסטיל וכו', והם נגרסים לשבבים בהם ניתן להשתמש כדלק למתקנים שונים. השימוש ב - RDF מקובל מאוד ומשמש חומר הזנה למפעלי מלט רבים ברחבי העולם.

לשימוש ב-RDF יתרונות סביבתיים רבים, כגון צמצום כמויות הפסולת המועברות להטמנה (וכן צמצום הפליטות לאויר כתוצאה משינוע הפסולת למטמנות בדרום הארץ) וצמצום פליטות של גזי חממה. השימוש

במהלך שנת 2015 עשתה נשר שימוש בכ- 5,716 מ״ק של מים שוליים, הכוללים מים מליחים מתחנת הכוח, להפחתת אבק וקירור כחלופה לשימוש במים שפירים. במפעלי נשר ברמלה ובחיפה משמשים המים בתהליך הייצור לצינון האוויר במגדלי הקירור, לקירור המלט בטחנות המלט להרטבת דרכים למניעת אבק ולצרכים סניטרים.

בשיטות הישנות לייצור מלט (קווים רטובים) נעשה שימוש מוגבר במים. צריכת המים ירדה משמעותית בשנת 1999, עם השלמת המעבר לתהליך ייצור בקוים יבשים בהם לא נעשה שימוש במים.

במקביל בכל מפעלי נשר נעשות פעילויות לצמצום צריכת מים בכלל וצריכת מים שפירים בפרט.

דוח אחריות תאגידית 2015 > חוסן סביבתי

צריכת חומרי גלם

חומרי גלם ממוחזרים